ברטנורא על משנה קידושין ג׳:ד׳

4 כָּל תְּנַאי. שֶׁאֵינוֹ כָפוּל וְכוּ': אֵינוֹ תְנַאי. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי נִתְקַיְּמוּ הַדְּבָרִים:

5 אִם יַעַבְרוּ וְאִם לֹא יַעַבְרוּ. וְאִי לֹא כָפַל הַדְּבָרִים הָיְתָה מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת וְהָיוּ נוֹחֲלִים אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹבְרִים. וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר אִם יַעַבְרוּ אִתְּכֶם, לֵית לָן מִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְשָׁמְעִינַן מִנָּהּ נַמִּי, דְּבָעִינַן תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, מִדְּלֹא אָמַר תְּנוּ לָהֶם אִם יַעַבְרוּ, מַשְׁמַע דְּאִי הֲוָה אָמַר הָכִי, לֹא אָתֵי תְנָאָה וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה דְמַתָּנָה דְקַדְמֵיהּ. וּשְׁמַע מִנָּהּ נַמִּי דְּבָעִינַן הֵן קוֹדֵם לְלָאו, דְּלֹא אָמַר תְּחִלָּה אִם לֹא יַעַבְרוּ אַל תִּתְּנוּ וְאִם יַעַבְרוּ וּנְתַתֶּם:

6 רַבִּי חֲנִינָא כוּ'. אַתְּנַאי כָּפוּל פָּלֵיג, דְּאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל, דְּמִכְּלָל הֵן נִשְׁמַע לָאו. וְזֶה שֶׁכְּפָלוֹ מֹשֶׁה, צֹרֶךְ הָיָה הַדָּבָר. וּלְעִנְיַן פְּסַק הֲלָכָה, אִם אָמַר עַל מְנָת, אֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל וְלֹא הֵן קוֹדֵם לְלָאו וְלֹא תְנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, אֶלָּא הַתְּנַאי קַיָּם. וְאִם לֹא אָמַר עַל מְנָת, צָרִיךְ כָּל הָנֵי דְאָמְרִינַן. וְאִם לָאו, הַתְּנַאי בָּטֵל וְהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם. וְלֹא שְׁנָא בִּתְנַאי שֶׁבְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְלֹא שְׁנָא בִּתְנַאי שֶׁבְּגִטִּין וְקִדּוּשִׁין, הַכֹּל שָׁוֶה לְדָבָר זֶה: